פנינים מסמית'

ג'ונתן סמית' (Jonathan Z. Smith) הוא אחד מחוקרי הדתות המוכרים ביותר בעולם. רוב חייו הוא לימד באוניברסיטת שיקגו,שם הוא העביר כמעט כל שנה את הקורס מבוא ללימודי דתות לתלמידי תואר ראשון. לפני זמן לא רב השתתפתי בפגישה איתו, בה הוא דיבר בעיקר על הקורס ועל לימוד דתות. להלן כמה פנינים שהעליתי על הכתב. 

·         סילבוס הוא המסמך האקדמי הכי חשוב, הרבה יותר ממאמרים או עבודות אחרות. קשה מאוד (ולמען האמת בלתי אפשרי) ללמד סילבוס של מישהו אחר – לכל אחת החומרים, הסדר, והמשמעות של הקורס,  עובדים בצורה כל כך שונה.

·         לכן השעור הראשון של הקורס מוקדש להסבר של הסילבוס לסטודנטים - אילו בחירות התבצעו במבנה של הקורס, מה נכנס ומה לא נכנס, ומדוע.

·         הקורס "מבוא לדתות" של סמית' מחולק כך: שלושה שעורי הקדמה ותיאוריה, שלושה צמדי שיעורים על סוגי דתות שונות: שנים על דתות של עמים מסורתיים (religions of traditional people), שנים על דתות של ציויליזציות אימפריאליות (למשל – מסופוטמיה, סין), ושני מפגשים על דתות קבוצתיות (religions of associations) כלומר – דתות שמצטרפים אליהם לפי בחירה. לאחר מכן שני שעורים על מיתוס, שני שעורים על ריטואל (טקסי מעבר, וקרבנות), ושני שעורים אחרונים על "מומחים-דתיים" (religious specialists) – כהנים ושאמאנים.

·         בשעור הראשון סמית' מבקש מהסטודנטים לכתוב בעצמם, ולהגיש לו תיאור של דת לפי הגדרתם. רוב מכריע של הסטודנטים לכל אורך השנים, תמיד הגדירו דת כקבוצה שניתן לבחור להצטרף אליה religion of association. רבים מהם גם הרגישו תרעומת רבה כאשר הם קראו כתבה על שבט בארצות-הברית שסירב לאפשר ל"לבנים" להשתתף בטקסים שלהם.

·         לשאלה כיצד הוא גורם לסטודנטים לחוות דתות בקורס, השיב סמית' כי הוא איננו יכול לגרום להם לחוותף והוא גם איננו מתימר לעשות זאת. עם זאת, כל הסטודנטים מכירים ופגשו באופן זה או אחר משהו דומה לחוויה של דת/דתיות ותפקידו של הקורס להציג בפניהם את המחקר של הדת, לא החוויה.

·         לשאלה למה, לדעתו, כדי ללמוד דתות, השיב סמית' שלפני כשלושים שנה הוא נשאל הרבה יותר את השאלה ואילו בשנים האחרונות כבר נראה לאנשים די מובן למה ללמוד דתות. מבחינתו – דת היא גורם משמעותי ומשפיע על חיי כולנו, ומעניין ללמוד עליה לפחות כמו על גורמים אחרים.